1 וַיִּדַּ֥ר יַעֲקֹ֖ב נֶ֣דֶר לֵאמֹ֑ר אִם־יִהְיֶ֨ה אֱלֹהִ֜ים עִמָּדִ֗י וּשְׁמָרַ֙נִי֙ בַּדֶּ֤רֶךְ הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י הוֹלֵ֔ךְ וְנָֽתַן־לִ֥י לֶ֛חֶם לֶאֱכֹ֖ל וּבֶ֥גֶד לִלְבֹּֽשׁ׃
1 וַיִּדַּר נֶדֶר. נָדַר הַנֶּדֶר עַל תְּנַאי, וְלֹא הָיָה הַתְּנַאי לְפִי שֶׁהָיָה לִבּוֹ נוֹקְפוֹ בַּהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחוֹ הָאֵל, כִּי יָדַע שֶׁהָאֵל יְקַיֵּם לוֹ הַבְטָחָתוֹ, אֶלָּא לֹא הָיָה הַתְּנַאי אֶלָּא מִפַּחְדּוֹ שֶׁמָּא יִגְרֹם הַחֵטְא, וְלֹא תִהְיֶה הַהַבְטָחָה קַיֶּמֶת, וְלֹא יָשׁוּב אֶל בֵּית אָבִיו וְלֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁנָּדַר.
2 לֶחֶם לֶאֱכֹל. לֹא שָׁאַל יִתְרוֹן, אֶלָּא צָרְכּוֹ לְבַד כְּדֵי שֶׁיִּחְיֶה, וּמַיִם לֹא הָיָה צָרִיךְ לִשְׁאֹל כִּי בְּכָל מָקוֹם יִמְצָא אָדָם מַיִם לִשְׁתּוֹת בְּחִנָּם.
